טיפול בחולי סרטן בעזרת בעלי חיים וחיפוש האושר

היכן שיש חיים יש סבל. על פי הבודהיזם החיים כרוכים בפגיעות לסבל. הסבל אינו יוצא דופן ואינו טעות וגם לא עונש מאלוהים. השאלה – "למה לי זה קורה?" היא שאלה מערבית, שכן הסבל הוא גלובלי ומאפין את הקיים ועם זאת יש דרכים להישתחרר ממנו. יש דרכים אל האושר.

יוקו כלבת הפינצ'ר המעורבת שלי חלתה בסרטן. יוקו החלימה ובכל התהליך לרגע אחד לא הראתה את הסבל שעברה.

עבדתי עם יוקו עם אנשים חולי סרטן, אנשים אלו לרוב מגלים את המחלה בנקודה מסוימת בחיים ותמיד מתוך תחושה "שזה ממש לא הזמן המתאים עכשיו". כאילו שיש זמן מתאים לחלות במחלה נוראית, קשה ודורשנית כל כך, ששואבת אותך לתוך מערבולת של טיפולים והתערבויות רפואיות וכירורגיות. מחלה אשר משנה את כל הלך החיים, לפחות לתקופה מסויימת, ודורשת התגייסות כמעט טוטאלית של החולה וסביבתו הקרובה. זה קורה בדיוק לפני הכניסה לבית ספר חדש או חטיבה; ממש לפני משחק חשוב של הנבחרת או הופעת מחול בחוג של הילדים; ממש באמצע האימונים לשייטת; לפני סיום התואר באוניברסיטה; בזמן עבודה על מיזם חשוב מאוד במשרד; חודש לפני היומולדת של אבא שעובדים עליה כבר חודשיים או בדיוק בזמן שחשבת להיכנס להריון שוב.

ככה זה עם המחלות הממאירות והקשות ביותר, הן לא מתחשבות ולא בודקות ביומן האם מדובר בזמן טוב להגיע, ואיתן הן מביאות בדרך כלל הרבה סבל, אובדן ומבחני התמודדות.

יש המתאבלים על הגעתן ועל הפרידה הזמנית או הסופית מחיי היומיום שקדמו למחלה, ויש הכואבים וסובלים את גילויה ולא מצליחים לתחזק את העצמי שלהם החל מאותה תקופה.

המטרה היא לנסות ולהגיש עזרה דרך ההבנה המחודשת של "אושר" עניין זה כרוך בהכרה בנוכחות הסבל, בהבנה של גבולות ההנאה, ובידיעת ההבחנה בינה ובין אושר של אמת. לפיכך אל מול זיהוי האושר עם ההנאה והבנתו ככיף, כמימוש עצמי וכסיפוק מאווים, זיהוי שהופך את החיפוש אחר האושר לגמלוני, מוחצן, מוטעה ואשלייתי, נרצה להעניק עזרה טיפולית על ידי גילויו המהותיים של האושר . הללו הם :

1. מצב של מלאות יציבה. שלמות יציבה, נחת ורוגע שלא משתנים ונהפכים לתכונת התנהגות. ככל שהם יותר ממושמעים הם יהפכו לתכונות אופי.

2. מצב פנימי. מצב של שמחה, אך עם חסינות מול כישלונות ומול הצלחות. לא אפאטיות, אלא חוסן. שמחה נינוחה. (כדוגמת מיץ' אלבוים, בספרו "ימי שלישי עם מורי", שאמר: "מה רע המקום השני, אם הצלחת לעמוד בכל יעדיך ?").

3. אלטרואיזם - יציאה לזולת.

"ההנאה היא האושר של המשוגעים, האושר הוא ההנאה של החכמים".

הפעילות הטיפולית

כאשר אני מבקש לחשוב על פעילות טיפולית אשר כוחה לסיע טמון בעיסוק במשמעות האושר והסבל בחיים שלנו, אני לא יכול להימלט מהסיפור על הכלבה יוקו. יוקו היא אחת הכלבות איתן אני עובד. היא הכלבה הותיקה ביותר (בת 9) מבין הכלבים שלי, ובלי ספק השמחה ביותר לצאת לעבודה. הפעילות אשר מתוארת להלן נערכת עם יוקו.

הפעילות מלווה בהדרכת עקרונות האילוף והתרגול, דבר שיוקו כבר מורגלת אליו. האילוף נותן למטופל דרכים לשליטה על הכלב, שליטה אשר לעיתים קרובות אינה חלק מחוויית החיים של המטופל, ומלמדת אותו על שליטה עצמית, הורדת אגרסיות ועוד. האילוף מלווה אותנו לכל אורך המפגשים, דבר שמהווה בסיס טוב לכל פעילות שנרצה להוסיף בהמשך.

שלב ראשון - הפעילות מתחילה בהיכרות עם יוקו

השאלות החשובות העולות בשלב זה:

האם יוקו יודעת שהיא סובלת ממשהו? האם הסבל של יוקו הוא סבל חבוי? בלתי נראה? אלה שאלות שאנו שואלים את עצמנו. האם יוקו מקשרת את הסבל שכרוך במחלת הסרטן ובניתוח שבא בעקבותיו - אליה? אם כן, אז כך מגיעה המחשבה שגורמת לכאב לבוא. האם ליוקו כואב על עצמה ? האם היא מרגישה שנכשלה, שנפגמה, שנענשה .

שלב שני - בשלב זה של הפעילות המטופל ייחשף לסיפורה של יוקו.

הדלאי-למה מסביר: "סבל עמוק יכול לפתוח בנו את הרוח ואת הלב, ולפתוח אותנו אל הזולת". כיצד ? האם סבל וכאב הם סימן של התדרדרות, של אובדן, של כישלון או שיש דרך אחרת לראותם, לפרש אותם, לחיות אותם ?

השאלה היא איך נחלצים מהסבל? הדלאי-למה אומר שתכלית החיים היא האושר של הקיום. צריך לדעת שבכל מצב של קיום אנחנו פגיעים לסבל: לדעת ברמה עמוקה ולדעת שזה לא חטא, אשמה, או טעות. בהמשך אנו צריכים לדעת מהו האושר.

שלב שלישי - המשך הפעילות מתחיל בהתבוננות באושר של יוקו:

השאלה מתי אנחנו שמחים תעלה אף היא ובעקבותיה, מתי אנחנו עצובים. למה אנחנו מאושרים? איך אנחנו מפרידים בין התחושה הזו לבין שאר התחושות?

לרוב אנו תופסים את האושר כ :

1. חוויה של חסד בר חלוף.

2. קשור לנסיבות חיצוניות.

3. קשור לעצמי.

כמובן שאחת הבעיות שלנו בכלל ושל המטופל בפרט, היא לא רק לזהות את הרגעים של האושר ולהבין שאנחנו מאושרים, אלה לחקור לעומק את חווית האושר ולהחליף את ההבנות הרגילות, המתסכלות בהבנות עמוקות יותר וחסינות לתהפוכות.

גם שלב זה ארוך ודורש זמן להפנמה אמיתית של הדברים.

שלב רביעי –זיהוי הצלחות.

האם המטופל מזהה את ההצלחה שלו- לא כהישג אלה כיציאה אל הזולת, כהבנת הכלבה, כקשירת יחסים, כנתינת אהבה ?

האם יוקו מזהה את ההצלחה שלה במלחמה עם הסרטן? יוקו שמחה, האם היא מאושרת? זו השאלה שתועלה לקראת סוף השלב הרביעי.

"מה שאנו יכולים לעשות למען אוהבינו זה להיות מאושרים". אך האם כדאי או ניתן לזייף אושר, רק על מנת שהאחרים יהיו מאושרים?

שלב חמישי ואחרון - בשלב זה נשאל את השאלה הקשה: איך יכול להיות שליוקו, אשר חלתה במחלה קשה כל כך, יש את הכוח להיות מאושרת?

יוקו מקיימת את שלושת התנאים לאושר: נחת ורוגע שלא משתנים, היא חסינה אל מול הכישלונות וההצלחות והיא יוצאת בדרכה אל הזולת.

וכתוצאה מדיון בסוגיות אלה......

האם גם אני יכול להיות מאושר? האם גם אני מאושר ?

סיכום

הבנת האושר מחייבת אותנו לזהות את הגורם של הסבל וליצור בעצמנו את האושר. לכן, על אף היות הפגיעות לסבל מאפיין של העולם, כל אחד ואחד יכול להשתחרר מהסבל להיות מאושר,אך זאת רק אם יבחר בעבודה פנימית ובהטלת משמעת על נטיותיו, הרגליו, וביקורת על העמדת האני במרכז וחיפושו אחר הצלחות סיפוקים מימוש החלומות וטענה זו אינה טענה פסימית.

יוקו, להבדיל מאותם האנשים מקבלת את החוויה העמוקה של הקיום מהנתינה- ומכאן גם מגיע אושרה. מצב זה לא קשור להישגים או לקשיים שבדרך, אלא רק ליכולת שלה לתת ולהגיע לאנשים, דרך שפת הגוף השמחה, דרך הלב הענקי שפועם מתחת לפרווה ודרך הלשון שיודעת להרעיף אהבה. יוקו מגיעה למצב פנימי של חוסר תלות בנסיבות. העוצמה שלה מגיעה מבפנים.

ויוקו הייתה אומרת: "קבל ליקוק ותפסיק להיות עצוב".

ביבליוגרפיה

יאנסון, טובה. סיפורי משפחת החיות המוזרות. הוצאת הספריה החדשה 1988

ריקאר, מאתייה. בזכות האושר. הוצאת עם עובד 2006

מילר, אליס. הדרמה של הילד המחונן. תרגום מגרמנית: גולדברג, יהודית. דביר הוצאה לאור 1992

Bottomley, A. (1997). Synthesizing cancer group interventions: A cancer group intervention in need of testing. Clinical Psychology and Psychotherapy, 4, 51-61.

Effective Health Care Research Team (1996). The management of primary breast cancer. Effective Health Care, 2, 1-16.

Fobair, P. (1997). Cancer support groups and group therapies: Part II: Process, organizational, leadership and patient issues. Journal of Psychosocial Oncology, 15, 123-147. C.S., Piper, L., Denny J., & Cuddeback, G. (1997). A support group intervention Roberts to facilitate young adults' adjustment to cancer. Health & Social Work, 22, 133-141.

נכתב על בסיס עבודה שכתבתי ביחד עם הדס ווינר מויאל .