חיפוש
  • טל ברודר

מהו טיפול אדלריאני

כאשר מגיע מטופל לפתח דלתנו, אחת המשימות העיקריות שלנו כמטפלים, היא להעביר לו את המסר שלא נוכל לשנות את הסביבה שסובבת אותו, לא את חבריו לעבודה, ואף לא את אשתו וילדיו. הוא עצמו הינו זה אשר צריך לעבור תהליך. לאותו אדם עשויות להיות מגוון בעיות, השאלה היא מה למעשה הופך את הבעיה שלו לבעיה פסיכולוגית, והתשובה הינה:

המציאות עשויה להגיע בדמותה של בת הזוג, הבוס בעבודה וכד', ולמעשה למנוע מאותו אדם להגיע אל המטרה שבנה לעצמו בעמל רב.

הסיבה השנייה הינה שאלת המחיר, כלומר, אדם שהשיג את מטרתו בחיים, אך משלם עליה מחיר כבד מדי. לדוגמא, אדם שאוהב לחוש שליטה, סגנון חייו הבהיר לו שאם לא ישלוט בחייו -הוא יפגע. אותו אדם רואה בשליטה את השגת הערך שלו בחיים, מפני שכאשר הוא שולט במצב הוא מוערך ולא נפגע. יחד עם זאת, כאשר אותה שליטה מרחיקה ממנו אנשים והוא מתחיל להרגיש תחושות של בדידות, עולה שאלת המחיר אותו הוא נאלץ לשלם. מצב זה עשוי להביא את אותו אדם לטיפול.

הסיבה השלישית שבעקבותיה מגיע אדם לטיפול, הינה שאותו אדם הגיע בעל כורחו, מפני שמישהו חייב אותו להגיע. אדם כזה יגיע לרוב ללא כל מוטיבציה לטיפול ואף יביע התנגדות כלפיו.

הסיבה הרביעית והאחרונה, הינה שאנשים רוצים שיבינו אותם, שואפים להיות מובנים הם זקוקים לאוזן קשבת, אולם לא ממש מוכנים לעשות את השינוי.

לאחר שאותו אדם הגיע לטיפול, נשאלת השאלה מה אנחנו כמטפלים רוצים להשיג?

אדלר ראה בשאלה זו סתירה פנימית, היות והוא דיבר מצד אחד על הסובייקטיביות של כל אדם ואדם ובד בבד הוא דיבר על אמת אחת אובייקטיבית, על פיה כל אדם רוצה להגיע לחיים טובים יותר, וזאת באמצעות מספר עקרונות, כשבראשם האינטרס החברתי והשוויון חברתי.

את עיקרון האינטרס החברתי ירצה המטפל האדלריאני להביא אל הטיפול, ולגרום באמצעותו למטופל להזדהות עם התחושות החברתיות ואף לשקול את צרכי הזולת, בדרכו אל ההחלמה. על פי עקרון השיוויון החברתי, כל אדם המגיע לחדר הטיפול הינו שווה ערך, גם אם הוא נכשל בדרכו.

לטיפול האדלריאני ארבעה מרכיבים, כשהראשון שבהם הינו יצירת הקשר. אם הקשר לא יווצר- לא יתקיים טיפול ולכן זהו רכיב קריטי בתחילת הטיפול. מטרת המטפל הינה לתת לכל מטופל ומטופל את התחושה כי הוא חשוב ומיוחד ועל ידי כך לייצר אמפטיה, תוך כדי מתן כבוד הדדי. נושא השמירה על הזמנים וגבולות הטיפול, חשובים גם הם בהיבט של הכבוד ההדדי. המטפל שומר על הזמן שלו ושל המטופל גם יחד וישנה חשיבות לכך שגם המטופל יבין זאת. כל זאת נעשה ללא כל שיפוטיות, כך שלדוגמא במקרה בו מטופל איחר להגיע, המטפל ישמור על גבולות הזמן ויסיים במועד, ללא כל גערה מצידו במטופל על הזמן שאבד, אולם יתכן ויציין כי הזמן הפעם אזל במהירות ובפעם הבאה ישמח אם יגיע בזמן, על מנת שיספיקו לדבר על כל אותם הנושאים עליהם רצו לדבר ולא הספיקו. התנהגות שכזו מבהירה למטופל שהמטפל מכבד אותו, אך מבקש שיכבד את הזמן שלו, באופן הדדי.

בנוסף לכך, מרכיבי האמון והסודיות הינם מרכיבים חשובים בעת יצירת הקשר. המטופל מיודע כי כל מה שמדובר ונאמר בחדר - אינו יוצא ממנו. גם בצורת ההקשבה של המטפל צריך להיות מרכיב של אמון, כך שחשוב כי המטופל יבין ויאמין שדבריו אכן מעניינים ומשמעותיים עבור המטפל, אשר נמצא שם בשבילו, וכאילו זוהי פגישתם האחרונה (דריקורס). במהלך הטיפול על המטפל להיות כן עם המטופל, ולהקפיד על כך שלא יינתנו מחמאות אשר אינן מגיעות לו.

ישנה חשיבות רבה לתחושת השותפות של המטופל בתהליך, ולתחושה כי המטפל מקבל אותו ללא תנאי. בנוסף, חשוב כי חשוב המטפל יצור סביבה המקרינה תקווה ואופטימיות לעצם התהליך, תוך כדי אמונה בכוחו של המטופל.

המרכיב השני בטיפול האדלריאני הינו שלב החקירה. שלב זה חשוב להבנת הבעיה של המטופל, או במילים אחרות ישנה חשיבות למציאת הקשר בין סגנון החיים של אותו אדם לבין הבעיה ממנה הוא סובל. על מנת לעזור לאותו אדם, יש צורך להבין את הנחותיו הבסיסיות, ומה הביא אותו למצב בו הוא נמצא. המטפל ירצה לדעת במה תלויה תחושת הערך של המטופל, האם תנאי זה הינו רחב או צר, והאם המחיר שהוא משלם בעבור השגת מטרתו, כבד מדי, או שכלל אינו משיג את המטרה. החקירה היא למעשה החוט המקשר בין הבעיה והמניע שלה (הטריגר), לבין סגנון החיים של המטופל. לפיכך, המטפל לא יתמקד בבעיה לכשעצמה, אלא ינסה להבין את הסיבה לאותה בעיה, את סגנון החיים של המטופל וכיצד אותו טריגר גרם לשילוב זה להוות בעיה. את סגנון החיים ניתן לחקור בכמה דרכים, כשהדרך הראשונה הינה באמצעות ההבנה ההוליסטית – "טיפת הדם": דפוס התנהגותו של האדם מבטא את סגנון חייו, המילולי והלא-מילולי. החל משיחת הטלפון הראשונה עם המטופל, הגעתו לטיפול בזמן, דרך ישיבתו וכד'. הדרך השנייה לחקירה הינה הדרך האינפורמטיבית, והיא נעשית באמצעות השאלות אותן שואל המטפל והמטען עימו מגיע המטופל לטיפול. המטפל יבקש דוגמאות לדברים אותם מעלה המטופל, תוך התייחסות אל הבעיה כסובייקטיבית ותוך יחס של כבוד למטופל. המטפל ישתמש בשאלון סגנון החיים ובמרכיב הזיכרונות המוקדמים, אשר יסייעו בהבנת סגנון החיים של אותו אדם, ובהנחת ההנחות על מטרותיו ודרכי השגתן, כל זאת תוך שיתוף פעולה עם המטופל והליכה בקצב שלו, יד ביד.

המרכיב השלישי בטיפול הינו הפרשנות. בשלב זה מעביר המטפל אל המטופל את מחשבותיו לגבי הבנתו את המטופל, באופן שהמטופל יבין. ישנה חשיבות לכך שהמטופל יבין מאין הגיעו רעיונותיו שגרמו לו לתחושה שהביאה אותו בסופו של דבר לטיפול. בשלב זה על המטופל להבין שהמסקנות שהניח היו ככל הנראה מוטעות. על המטפל לבחון את תגובתו של המטופל ועל ידי כך לראות האם הנחתו הייתה נכונה, על פי תגובות המטופל (רפלקציה הכרתית). רגישותו של המטפל בשלב זה חשובה ומאפשרת להבחין ולהבין את הניואנסים הקטנים ביותר. ישנה חשיבות להגיע ללא כל דעה קדומה לגבי המסקנות ולהביא סימוכין מדברי המטופל. במרכיב זה משולב אלמנט ההוראה, כאשר ישנם מטופלים שאפשר בשלב זה להפנותם לקריאה נוספת

באותו נושא מדובר.

מרכיב העידוד הינו מרכיב חשוב בכל השלבים. אדלר ראה בעידוד חלק חשוב בהחלמתם של המטופלים והשתמש בו בכל השלבים. יחד עם זאת, מכיוון שמרכיב האמון בין המטפל למטופל חשוב, ישנה חשיבות לא לעודד רק מתוך הרצון לעודד, אלא מתוך אמונה שהעידוד אמין ונכון ונעשה בזמן הנכון.

המרכיב הרביעי הינו האימון בשינויים, אשר לעיתים חושף את המטרה האמיתית. מהות האימון היא

להעביר את האחריות אל המטופל, זאת לאחר שהבין את סגנון חייו ואת התנאים שלפיהם הוא חי. המטרה הינה להעלות את המטופל על הדרך לשינוי, כך שתיראה לו הגיונית לאור מה שלמד. אדלר קרא לשלב זה שלב הריפוי, כשהמטרה הינה לאמן את המטופל באמצעות מחשבה קוגניטיבית ועל פי תשובותיו ניתן לראות האם הגיע לשלב השינוי, או שדרושה עבודה נוספת.

ארבעת מרכיבים אל מהווים את אבני היסוד של הטיפול האדלריאני, כאשר מבחינתי, הטיפול הפרטי אליו אני הגעתי, השתיק את השדים שהתרוצצו בראשי, לגבי מהות אחריותי האישית, למצב אליו הגעתי. הבנתי את האחריות שלי באופן רציונלי, אבל הייתי זקוק לטיפול שיסביר לי מדוע אני חי על פי הקודים האלו. זהו פקק מעצור גדול שהיה לי ולאחריו אני מצוי כיום במקום אחר לגמרי.

אם כך, לסיום -ומבלי להיכנס למרכיבי הטיפול ולחומר העיוני - בהתייחס לשאלה מהו טיפול אדלאריני, מבחינתי מדובר על עידוד, הצלה, החלמה, הכוונה חברתית, והרבה הרבה שקט נפשי.